איך הפכתי להיות קפיטליסטית – הטיעונים העובדתיים

הייתי בת תשע עשרה בערך כששיניתי את דעתי מסוציאליזם לקפיטליזם. אבל יהיה מדוייק יותר להגיד שהייתי בת תשע עשרה כשפעם ראשונה נתקלתי בטיעונים לטובת קפיטליזם.

הדעה שלי לטובת סוציאליזם לא הייתה בעלת משקל רב – לא חשבתי הרבה על הנושא, לא נתקלתי במידע ולא חיפשתי מידע. המשקל של הדעה שלי, האינרציה שלה, המידה בה קל לשנות אותה, קשור לכל זה. לכמה מידע וטיעונים יש לי לטובתה, באיזו מידה נתקלתי בטענות נגד, כמה טיעונים ומידע צריך לשים על הכף השנייה של המאזניים בשביל שהם יהיו כבדי משקל יותר מאלו שכבר אספתי. עד כמה אני מעריכה זה סביר שאני אתקל בטיעונים או מידע חדשים ולא מוכרים, שיגרמו לי לשנות את דעתי בצורה שתכיל בלי סתירה את הידע שכבר יש לי. עד כמה סביר שאתקל במידע שיראה שהידע שיש לי הוא שגוי.

מאז, מצב הדיון הכלכלי השתפר. למשך תקופה קראתי בלוגים כלכליים למיניהם, ביניהם דעת מיעוט, מבוא לכלכלה ג', ותועלת שולית. לאט לאט הם עברו לכתוב בפייסבוק יותר משהם כותבים פוסטים, והם היו חלק מהסיבה שפתחתי משתמשת בפייסבוק.

במחשבה שניה, הרשימה הזאת היא לא דרך נכונה לחלק לקטגוריות. מבוא לכלכלה ג' זה בלוג שמסביר קונספטים כלכליים בצורה ברורה לציבור הרחב. תועלת שולית זה בלוג שבעיקר כותב על המערכת הפיננסית המסובכת ומסביר דברים שקורים בה. גם נער אוצר בעיקר מסביר דברים על כלכלה, אבל הוא מתמקד בכלכלה הישראלית. הרגולטור עוסק במדיניות רגולציה. אם אני צריכה למקם אותו כלכלית, אני אמקם אותו קצת לימין, אבל הוא בעיקר עוסק ברגולציה חכמה מול רגולציה טיפשה, ומה הופך רגולציה לרגולציה טובה.

כלכלה חירות ואחווה זה בלוג מצויין למקם בדיוק באמצע – הוא מסביר כלכלה בצורה שמבהירה בדיוק למה העמדה שלו היא ימנית. הוא לצערי נמחק וכרגע קיים רק ב-WebArchive. אני עדיין מקשרת לכמה פוסטים מוצלחים במיוחד ממנו מידי פעם.

דעת מיעוט זה בלוג שמביע דעות ימנית כלכלית. תפרים זה בלוג שמביע את הדעות של כותב הבלוג, שהן ימין כלכלי, אבל הן גם אופטימיות וגם בעד מועדוני דיבייט וכל מה שמעניין את כותב הבלוג. איש התרנגולת האיום היה (ובזכות WebArchive נשאר לנצח) בלוג שמדבר על קפליטליזם וליברטריאניות ואנרכו-קפיטליזם. כולל הסבר לאיך תראה מערכת משפט מופרטת.

אלו שתי קבוצות שונות. מה מחבר אותן? סוציאולוגיה. אותם אנשים שייכים לשתי הקבוצות האלו. יש קורולציה בישראל בין הבנה בכלכלה לבין עמדות יותר ימניות. אני אומרת "קורולציה", כי אני לא רוצה להגיד שהסיבה היחידה שאנשים יכולים להיות שמאל כלכלי היא בגלל בורות. יש אנשים שאומרים את זה, וזה לא נכון. כששואלים כלכלנים – אנשים שיש להם תואר בכלכלה – מה העמדות הכלכליות שלהם, חצי מהם בערך (יכול להיות יותר, לא זוכרת את המספרים המדוייקים) הם שמאל כלכלי. אבל, זה יותר מורכב מזה – יש עמדות שמאל מסויימות שבערך כל הכלכלנים נגדם. והן עדיין עמדות נפוצות בשיח הפוליטי.

השיח הפוליטי בישראל (ולא רק בישראל) הוא לא משהו. העמדות של רוב האנשים הן לא מבוססות חקירה ועובדות ופרדיגמות מוסריות. חלק גדול מבוסס על שבטיות, חלק על בורות. השיח הכלכלי הימני עלה מאוד בעשור באחרון, וההשערה שלי היא שיש עוד לא מעט אנשים כמוני (גם אם לא הרבה באחוזים) שלא נתקלו בטיעונים נגד סוציאליזם, וכשהם נתקלו בהם, הם שינו את דעתם. שזה דבר מצויין! עדיף בהרבה מלהחזיק בעמדה שבטית ולשנות את דעתך על העובודת בהתאם לדעה הנוכחית של קבוצת הכדורגל האהובה עלייך. אני מתכוונת, הפלגה האהובה עלייך. כמו שהרבה אנשים עושים.

ובגלל שהשיח הציבורי הרווח הוא שמאל כלכלי, זה יוצר מצב בו יש הרבה אנשים שמחזיקים בעמדות שמאל כלכלי בצורה לא מבוססת. בעולם אלטרנטיבי בו הפרדיגמה השולטת הייתה ימין כלכלי, קבוצה באותו גודל בערך (עם חפיפה גדולה בין האנשים, אבל לא אותם אנשים בדיוק) הייתה מחזיקה בעמדות ימין לא מבוססות.

וזה אומר שיש הרבה יותר טענות ימניות כלכלית שרוב האנשים לא שמעו מאשר ההפך. למשל, החוק בקולורדו שנועד למנוע אפליית נשים ודורש פרסום משכורת מראש בפירסום עבודה גרם לכך שהרבה חברות שמעסיקות מרחוק מפרסמות משרות לכל ארצות הברית מלבד קולורדו. התגובה של הפוליטיקאים מהשמאל שתמכו בחוק הזה די מביכה. בלוגים כלכליים מביאים דוגמאות כאלו. וזה יוצר סוציאלוגית חפיפה בין הימין הכלכלי לבלוגים שעוסקים בכלכלה, גם בצורה נייטרלית. (באנגלית יש הרבה הרבה יותר בלוגים כלכליים, ולכן גם בלוגים כלכליים רצינים מהמשמאל. בעברית, פחות. וחבל.)

הבלוגים האלו נתנו ראיות רבות ומגוונות לאיך שרגולציה כפתרון לבעיות כלכליות היא כלי מוגבל שיוצר המון בעיות, לזה שזה כלי שמועדד שחיתות, לזה שממשלות גרועות בלחשוב על תוצאות לא מכוונות. זה בתור הדוגמאות הכי עובדתיות ונייטרליות מוסרית – אני מצפה מאשת שמאל כנה שתחשוב שהתוצאה שאנשים לא מפרסמים משרות לקולורדו בתור תוצאה שלילית שהיא רוצה להמנע ממנה, ובתור טיען משמעותי נגד החוק. זה לא קורה כי פוליטיקה זה עסק מטומטם, אבל זה מה שאמור לקרות.

יש טענות שהן בחפיפה בין עובדות ודעות. דברים כמו סיכון מוסרי והעידוד של אנשים להתנהגות בעייתית כי הממשלה משלמת, או הטינה שמערכת הרווחה הסוציאליסטית יוצרת כלפי החרדים. אני לא באה לסכם פה את כל טיעוני הימין הכלכלי. ניסיתי לספר את הסיפור לאיך שיניתי את דעתי מקפיטליזם לסוציאליזם. הבלוגים הכלכליים-ימניים זה רק חצי ממנו, אבל זה יצא ארוך מספיק בשביל שאחליט להפריד אותו לשניים (ואז לכתוב אחר כך עוד פוסט על למה קפיטליזם זה חירות).