זו כבר הפעם השנייה או השלישית שאני מחפשת לקשר לפוסט הקודם שכתבתי על משהו, ומגלה שאין פוסט. תחושה מוזרה. הרי חצי מהמטרה של הבלוג הזה זה לכתוב על קונספטים, והקונספטים שאני חושבת עליהם הם קונספטים בסיסיים! איף זה שעוד לא כתבתי עליהם?
במקרה הזה, הקונספט שלא כתבתי עליו זה הקונספט של קונספט בתור אבני בניין בחשיבה. אנשים יכולים לחשוב על כמות מוגבלת של דברים בו זמנית. שבע, פלוס מינוס שתיים. אבל מה נחשב ל"דבר" בהקשר הזה? ופה יש שאלת ההפנמה.
אני רואה ב"לעלות רמה אחת של מטא" קונספט בסיסי. לא רק שהוא דבר אחד, הוא דבר אחד שאני חושבת עליו באופן טבעי. זה המשקפיים דרכם אני רואה את העולם. גם תזה-אניתזה-סינתזה זה דוגמה לקונספט כזה. גם תמריצים זה קונספט. כלכלנים נוטים לחשוב על מערכות במובן של מה התמריצים. יש אנשים שלא עושים את זה אוטומטית. שמציעים רעיון שיוצר תמריצים גרועים, והם לא מייד רואים את זה. אני מייד רואה. אותו דבר עם העלייה ברמה של מטא. אם מישהי מציעה כלל שלא נראה טוב אם עולים רמה של מטא, אני מייד רואה את זה. ולפעמים אני מקבלתכ ללים כאלו, כי לפעמים התשובה היא שבאמת צד אחד טועה וצד אחד צודק כי זו המציאות האמפירית, ואי אפשר לעקוף את זה. אבל לפעמים זה ברור שהטוענת לא חשבה מייד על טענת הנגד הזאת והגיבה עליה. היא לא לובשת את המשקפיים האלו. היא לא חושבת על העולם ככה.
ומהצד השני, יש אנשים שיש להם קונספטים שלי אין. רמות סימולקורה זה רעיון שהצלחתי להבין בכלל לא כזה מזמן. ויש אנשים שחושבים על הרבה מאוד אינטראקציות בצורה כזאת. ואני יכולה לעקוב אחרי ניתוחים כאלו, ואולי לכתוב ניתוח כזה בעצמי אם יהיה הקשר שבו יבקשו ממני את זה. אבל זה יהיה ניתוח פחות טוב מאשר של מי שבשבילו זה קונספט בסיסי, שהוא אבן בניין בחשיבה שלו. מישהו שמסתכל על כל העולם בצורה כזאת.
אז מה אני מנס הלהגיד פה? אני מזכירה לעצמי לא להתעצבן על אנשים שלא רואים דברים בסיסיים בעיניי, כי הם לא כאלו בסיסיים. אני מזכירה לעצמי שיש עוד אבני בניין שאין לי, ואולי כדאי לי לרכוש אותן. ואני גם מכריזה על כוונה – לכתוב פוסטים לכמה מהקונספטים הבסיסיים האלו.
הדוברת הראשונה 