הבלוג שאני רוצה לקרוא

פתחתי בלוג כדי לכתוב בו מחשבות שלי שאני רוצה לארגן, או שיהיה לי מקום לקשר אליו כי אני רוצה להתייחס אליהן. בתקופה שהייתה לא מזמן בה הקדשתי חלק גדול מהאנרגיה המנטלית שלי למחשבות על סדר וארגון, ואז למעבר דירה, כתבתי כמה פוסטים על זה. עדיין יש לי טיוטות לפוסטים שלא כתבתי אז, ואולי עוד אכתוב. ואויל לא, כי בינתיים עברתי לחשוב על דברים אחרים. למשל, על ניקיון בתור משהו שאני עושה כי הוא מביא לי שמחה. הניסוח הזה היה נשמע לי כמו בולשיט ניו אייג'י עד לא מזמן, והוא כנראה ידרוש פוסט בשביל להסביר..

אבל בעוד שבלוג מיועד בשביל למלא את הדחף הטבעי שלי לכתוב, העצה שאנימכירה בכתיבת ספרים היא שונה. לכתוב את הספר שאני רוצה לקרוא. מה הבלוג שאני רוצה לקרוא? היום נתקלתי בבלוג פיננסי על פרישה מוקדמת. באנגלית. היו בו כמה דברים נחמדים, כולל רעיון שחשבתי עליו לפניכמה זמן ועד עכשיו לא נתקלתי באף אחד אחר שמתייחס אליו. הבעיה? הבלוג היה מלא בזלזול והתנשאות כלפי מי שלא מסכים עם הכותב, ואני לא נהנית מזה במיוחד.

אז נראה לפעמים, הבלוג שאני רוצה לקרוא זה בלוג פרישה מוקדמת, שלא מתנשא. "הסולידית" זה הכי קרוב שיש בעברית, אבל הוא ממוקד הרבה יותר בהשקעה, וגם הוא סובל במידה מסויימת מיהירות.

למה הייתי רוצה לקרוא אותו? כי הייתי פה ושם, ואני לא ממש מקבלת את הרושם שמר-שפם-כסף (שזה הבלוג אליו אני מתייחסת: https://www.mrmoneymustache.com/) מבין איך אנשים נקלעו למצב שלהם, או מתייחס ברצינות לטענות שלהם. וזה חבל. זו אחת הסיבות שאני נגד התנשאות, מי שמתנשא, כמעט תמיד יאבד מידע. ולכן מה שהו איכתוב יהיה פחות מעניין ומועיל ממה שיכתוב (או יעשה) אדם פחות מתנשא, ולכן בעל ידע רב יותר.

מה שחסר לי שם… בלוגרית אחת תיארה את זה בתור "לדבר בגובה עיניים". איזשהי שיווניות. ההנחה שאדם יכול להכיר את הדרך שלך והדרך שלו ולבחור בה כי זה מה שהוא מעדיף. בלי שזה יגיד שהוא אידיוט או כבשה או שטוף מוח או ליצן.

הצל של זה היא ההנחה הנפוצה יותר, אבל שנעשת בתום לב – האמונה שאם אנירק אצליח להסביר לצד השני את דעתי כמו שצריך, הוא ישתכמע. כלומר, שמי שלא מסכים איתי, לא באמת לא מסכים, אלא רק לא מבין. אני נתקלת בה רבות, חטאתי בכך בעבר, והסבלנות שלי לגישה הזאת קטנה מאוד. אם למישהו אין את הנימוס המינימלי להניח שיכול להיות שאני מכירה את הדעה שלו ובכל זאת לא מסכימה איתה, אז כנראה הוא נעדר את הכבוד המינימלי כלפי שנחוץ לדיון מעניין או פרודוקטיבי.

אז זה הבלוג שאני רוצה לקרוא. הוא יכול להיות בעל אג"נדה. אם המטרה שלו היא פרשימהמוקדמת, בהכרח יש לו. אבל הוא לא מבלה חצי מזמנו בקריאה בשמות למי שלא מסכים איתו.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s