לבנות מהבסיס

נתקלתי בלא מעט מקרים, מתחומים שונים ומשונים, בהם דברים מסויימים נבנים בשכבות. יש בסיס, ועליו בונים עוד שכבה, ועוד שכבה. הדוגמא הקלאסית היא לימודי מתמטיקה. מי שלא יודע לחבר לא יבין כפל, מי שלא מבין כפל לא יבין חזקות. מי שלא מבין משוואות ממעלה ראשונה לא יוכל להתקדם למשוואות ממעלה שניה ולפונקציות. וכך הלאה וכך הלאה. אומנם ענפים שונים במתמטיקה יכולים להתפצל לכמה זמן ולהיות בלתי תלויים, אולם לרוב עדיין יהיה ידע מינימלי מתחומים אחרים שידרש בנקודת זמן זו או אחרת. תלמיד שפספס חלק מהחומר וינסה להמשיך הלאה יעמוד על יסודות רעועים, ינחש, ובעצם לא יבין.

בצורה פחות מקובלת חברתית, זה נכון גם לגביי כושר גופני. לעיתים נראה שרכיבי כושר שונים לא קשורים זה לזה, אולם זו אשלייה. רמה מינימלית של גמישות דרושה בערך לכל דבר – העדרה מגדיל את הסיכוי לפציעות. כשרצים מתחילים מתחילים לרוץ, הם לרוב מתייחסים לריצה בתור פעילות שמפתחת סיבולת לב ריאה, לא כוח. התוצאה היא התקדמות מהירה מידי ופציעות. השרירים לא הספיקו להתחזק בקצב בו סיבולת לב הריאה השתפרה, והגידים ושאר הקרמות שלוקח להן עוד יותר זמן להתחזק בוודאי ובוודאי שלא התחזקו. אז הרקמות חלשות, והשרירים החלשים לא יכולים להגן עליהן ולקחת על עצמן חלק מהעומס העודף, והתוצאה היא פציעות. אני יכולה להביא דוגמאות גם מהרמת משקולות בהן יש התקדמות מהירה מידי – כשהרקמות, השרירים (והטכניקה. אני לא יודעת איפה למקם אותה במבנה הבניין – זה תלוי תרגיל) לא הספיקו להתחזק.

זה נכון גם לגבי נושאים… פסיכולוגיים יותר. כישורים חברתיים, תרבות ארגונית, יחסים בין אישיים. אם בארגון יש תרבות קלוקלת, ניסיונות לשנות ולשפר את אחת הקומות העליונות של הבניין לא יצלחו (יש כמה דוגמאות לזה פה: https://www.facebook.com/Confessionsofworkers/).

זה נכון במידה רבה גם לבריאות ואורח חיים. כולם יודעים שספורט עוזר לבריאות. בהמון המון דרכים. לדעתי נכון יותר לנסח את רוב הטענות הפוך – לא שספורט עוזר נגד סרטן ונגד התקפי לב ונגד סכרת ובעצם אפילו נגד שפעת. לא – המנעות מספורט פוגעת לבריאות.  באופן מערכתי. זה נכון גם לגבי אוכל לא בריא (אפשר להתווכח על מה בריא, אבל יש תמימות דעים די רחבה על זה שדברים מסויימים לא בריאים. למשל, המון סוכר). פחות מוכר ציבורית, אבל לא פחות תקף הנזק המערכתי מסטרס וממחסור בשעות שינה (נתקלתי בטענה שאנחנו ישנים בין שעה לשעתיים פחות ממה שישנו לפני מאה שנה). חוסר בשינה משבש כל מיני מערכות בגוף. כך גם לגבי סטרס. מידי פעם יש מחקר שמביא דוגמא קונקרטית, אבל מחסור באיזשהו ויטמין נראה לי דוגמא יותר מוצלחת – הוא לא גורם למחלה קונקרטית (כמו עישון לסרטן הריאות), אלא הוא נחוץ לפעילות התקינה של הגוף. כשהגוף נקלי למחסור הוא מנסה לשרוד כמיטב יכולתו, ואם יש לו עודפים שאפשר להשתמש בהם איפשהו הוא מפנה אותם בשביל לחפות על המחסור. וזה מחליש אותו. בסוף החוליה החלשה תפול, אבל להגיד שזה התוצאה של המסחור בשינה או הסטרס זה תיאור מאוד חסר של המצב.

 

ואני רואה את זה בהמון מקומות – אנשים רצים קדימה בלי לבנות מסד יציב שאפשר לבנות עליו אחר כך. חלקית זה תוצאה של חוסר סבלנות, חלקית של אי הבנה של ההשלכות, חלקית של לחץ חברתי והשוואה לאחרים שנדמה שהם מתקמים מהר יותר. ובטח יש עוד סיבות.

 

אני אישית הייתי שמחה אם הקונספט הזה יהיה מוכר בציבור. וזה לא שהוא לא מוכר בשום מקום – יש תחומים קונקרטיים בהם יש מונח מתאים. אבל הייתי שמחה למילה או ביטוי שאני אגיד ומייד יבינו למה מתכוונים. משהו בסגנון – הבעיה היא לא שחסר כרגע כבל USB, אלא שחסר פה מסד יציב של תרבות ארגונית שלא מאפשרת לכבלים להסתובב וללכת לאיבוד. או, שהכבל אבד לא כי ירון שכח איפה הוא שם אותו, אלא כי מלכתחילה אין מקום קבוע שבו אמורים לשים אותו.

זה עוד יותר נכון לכישורים בין אישיים. יש אנשים שאשכרה נמצאים במרחק של כמה מדרגות הבנה בכישורים חברתיים ממני (ואני לא חושבת שיש לי כישורים חברתיים מוצלחים במיוחד). וזה לא סתם אנשים שאין להם כישורים חברתיים, אלא שהכישורים החברתיים שלהם מקולקלים. שהם לא יודעים דברים שמלמדים בגן. וזה ברור שזה לא שהם מעולם לא נתקלו ברעיון של שיחה מנומסת, אלא שהם חייו בתרבות בה, למשל, לצעוק ולקלל זו הנורמה. ואיך עכשיו מתקנים את זה?

לא יעזור להסביר נקודתית. כלומר, זה ישפר את המצב, אבל לא יפתור אותו מהשורש. והרבה פעמים, מידת השיפור האפשרית בלי לבנות מסד איתן היא מוגבלת, חסומה. יש לא מעט מקרים בהן התגובות הן אוטומטיות, אם מישהו רגיל לענות בצורה לא תרבותית וככה עושה כמעט עם כל האנשים בחייו, היכולת שלו לא לעשות את זה עם אדם ספציפי מוגבלת, גם אם ינסה. קצת דומה להבדל בין לא להתכוון לעשות משהו או להתכוון לא לעשות משהו, אבל זה עניין לפוסט אחר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s